יום ראשון, 28 בינואר 2018

שבת ישראלית לאור יסודות השבת המסורתיים ומשנתו של ביאליק - מסה

מתוך הפתיח - 

מפה לבנה. בית נקי. ריחות תבשילים נישאים באוויר. ילדים מלאי ציפייה לקראת הרגע בו סבא עושה קידוש. אין גן מחר בבוקר. אין עבודה. אולי נלך לפארק? אולי לספארי? הקטנטונת כבר עייפה. שירֵי ההרדמה הרגילים מתחלפים בניגוני השבת. מחר המשרד הממוזג יוחלף בטבע. בואי כלה.

השבת היא יום מיוחד בביתם של רוב המשפחות היהודיות בישראל- חילוניות, מסורתיות ודתיות. כל אחת ושבתה. צדיק בשבתו יחיה. מה מחבר בין השבתות הללו? כיצד צריכה להיראות הפרהסיה הישראלית בשבת ובאיזו מידה נכון שיתערב המחוקק בעיצובה? 

במאמר זה אנסה להתמודד עם שאלות אלו ואחרות בדרך הבאה- אתאר, בקיצור רב, את גישת היהדות כתרבות, אסקור את ארבעת יסודות השבת שפותחו בספרות ההלכה והאגדה, אציג את תפיסתו של המשורר הלאומי לגבי מקומה של השבת בתרבותנו, ואציע דרכים לבניית שבת משפחתית ולאומית בישראל, כולל מודל חקיקתי, על בסיס יסודות השבת ומשנתו של ביאליק. 
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המאמר פורסם בכתב העת השנתי "כיכר העיר", גיליון 2, דצמבר 2017. נושא הגיליון "השבת והחיים". ערך: אבי שגיא.

לפרטים על הספר כולו ולרכישתו באתר פנים במחיר מוזל הקליקו כאן.

ליאת רגב שוחחה איתי על תכני המאמר בתוכניתה "עוד מעט שבת" ב-'כאן ב' (רשת ב). מוזמנים להאזין:






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה