יום שבת, 5 באפריל 2014

חשיבת חרוב - בין ט"ו בשבט למלאכת הרכבת הקואליציה

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וגם יום ההולדת של הכנסת. ישנו קשר עמוק בין מעשה הנטיעה לבין פוליטיקה אחראית. סיפור ידוע על חוני המעגל מספר -

יום אחד הלך בדרך, ראה אדם אחד שנוטע חרוב. אמר לו: "זה עוד כמה שנים טוען פירות?" אמר לו: "עוד שבעים שנה". אמר לו: "פשוט לך שאתה חי שבעים שנה"? אמר לו אדם זה: "אני עולם מלא חרובים מצאתי, כפי ששתלו לי אבותי כך שותל אני גם לבני" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג עמוד א, תרגום מארמית ע"פ מהדורת שטיינזלץ).
נוטע החרוב יודע שהוא לא יזכה לאכול מהעץ שהוא עמל על נטיעתו, אך הוא נוטע בכל זאת, אסיר תודה לדורות הקודמים שנטעו עבורו ומלא באהבה לדורות הבאים שייהנו מפירותיו. הנה השיעור לפוליטיקה ראויה על רגל אחת- פעל מתוך כבוד והכרת תודה לאלה שהיו לפנייך ומתוך דאגה כנה לאלה שיהיו אחרייך. טע חרובים.
הצבעת אזרחי ישראל השבוע אופיינה בבלבול ובאי אמון במערכת הקיימת. למרות שאחוז המצביעים עלה הרי שבקושי הצביעו 67% מבעלי זכות הבחירה. רבים בחרו שלא לבחור; מספר בלתי נתפס במונחים ישראלים של קרוב ל 250,000 איש ואשה בחרו במפלגות קטנות שלא עברו את אחוז החסימה; מאות אלפים התלבטו עד הרגע האחרון ובחרו לבסוף להצביע למפלגות שייצגו משהו חדש; השיא היה כמובן בהצבעה למפלגת "יש עתיד" שבה אין ולו פוליטיקאי אחד בעל ניסיון. הצבעת אי אמון.
חלק מרכזי מאי האמון נובע מכך שלא ניתן לסמוך על האוחזים בעמדות הכוח בישראל שהם נוטעים חרובים. הראיונות המצמררים שהעניקו בשנה האחרונה ראשי המערכת הבטחונית, דגן ודיסקין, לגבי התפקוד של נתניהו וברק, הספינים האינסופיים, הקשר העמוק בין ההון לשלטון, הרדידות של חלק מהנבחרים, הציניות ושיקולי התועלת המיידיים מעוררים דאגה עמוקה. כשלפיד אמר "באנו לשנות" ובנט אמר "משהו חדש מתחיל"- רבים הצטרפו.
בימים הקרובים יתנהל מו"מ קואליציוני. הוכח כבר שלא ניתן לסמוך על נתניהו שיחשוב על הדורות הבאים. יחד עם זאת, משאר השותפים למו"מ ובייחוד מאנשי "יש עתיד" יש לצפות ולדרוש שהם ירצו לטעת עבור ילדינו עצי חרוב. יש לדרוש שהדאגה לעתיד הציונות ולאפשרות לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית צודקת תעמוד לנגד עיניהם. דאגה זו דורשת מציאת פתרון לסכסוך עם הפלשתינאים ויצירת גבול עם רוב יהודי מובהק; תוכנית לאומית למלחמה בעוני המסכן את עתיד החברה; שינוי של הסטטוס קוו כך שכל הזרמים וכן יהדות התפוצות ירגישו שזו מדינתם; צמצום הפערים בנשיאה בנטל כך שכל הציבור יישא בנטל העבודה ובנטל הביטחון; שינוי מהותי בחינוך החרדי לכיוון דמוקרטי ומודרני; תוכנית לשילוב טוב יותר של האוכלוסייה הערבית בישראל ומלחמה עד חורמה בפשע המשתולל שם. כל אלה דורשים חשיבה לטווח ארוך, חשיבת חרוב. האם לפיד-בנט-לבני יסרבו לחבור לממשלה שלא תתחייב לכל אלה (והמשמעות היא ממשלה בלי ש"ס)?

ספקני מעט אך מבקש להאמין אני מאחל לנו בחג זה שכך יהיה. חג שמח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה